סגל יקר, משפחות, אורחים, מוסמכות ומוסמכים, ערב טוב לכולם
אנו ניצבים כאן היום בסיומו של התואר השני, זהו מעמד מרגש במיוחד עבורנו, רגע שמציין את סיימו של תהליך לימודי משמעותי, תובעני, ומעשיר, ובו בזמן מסמל את יריית הפתיחה למסע של עשייה ואחריות חדשה כלפי הדור שלנו וכלפי הדורות הבאים.
השנה בה התחלנו את התואר, הייתה אחת מהשנים הקשות שידעה מדינת ישראל, שנת מלחמה ואיומים ביטחוניים בגזרות שונות, שנה שבה המציאות סביבנו טלטלה ודחקה אותנו לבחון מחדש כמעט כל דבר שהיה מובן מאליו. במהלך שנה זו נדרשנו לתעצומות נפש, ואורך רוח רב, חלקנו איבדנו קרובים ומכרים, עזבנו בתים, גויסנו למילואים או תמכנו בבני או בנות זוג שגויסו, התמודדנו יחד ולחוד עם שגרת מלחמה לאורך כל הדרך.
למרות הקושי הקולקטיבי וחוסר הוודאות, התאפשר לנו, כאן בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, להתנתק לכמה שעות מהשגרה היומיומית בכדי ללמוד ולחקור, להטיל ספק במה שחשבנו שנכון. בתוך כך זכינו להישיר מבט אל מורכבויות שלעיתים קל להתעלם מהן ולהיחשף לעוצמתה של למידה ביקורתית בזמנים שבהם המציאות חייבה אותנו לחשב מסלול מחדש. לשמחתנו הרבה נוכחנו לגלות שעל אף שהגענו ממגוון תחומי עיסוק ונקודות מבט מגוונות, דבר שהציף לא פעם מחלוקות ופערים, זימן עבורנו המקום שיח ער, מעניין ומפרה.
את דרכי אל עולם משאבי הטבע והסביבה עשיתי מכיוון התכנון העירוני והאדריכלות – תחום בו אני פועלת גם במסגרת עבודתי הציבורית. בדרכי לשם נשאתי עימי אהבה גדולה לאסתטיקה ולמרחב, ורצון להשפיע – לתכנן אחרת, לחשוב על צדק מרחבי, ועל קידומה של איכות חיים והוגנות סביבתית.
לאורך הלימודים, מצאתי את עצמי מתמודדת עם שאלות מהותיות: כיצד מתכננים? עבור מי? מהו הצורך? ומה המחיר – הסביבתי, החברתי והכלכלי – של כל החלטה שנראית אולי פשוטה על הנייר, אך במציאות לרב מורכבת יותר. במהלך הלימודים הבנתי לעומק את מהות הפער בין תכנון לבין יישום, שהשלכותיו נוגעות ישירות באיכות החיים שלנו, כאן ועכשיו, וגם בעתיד.
במובן זה, הלימודים בחוג פתחו עבורנו מרחב של חשיבה רחבה ומרובדת, לפיה, תכנון, יוזמה וקבלת החלטות אינם מנותקים משאלות של קיימות, אחריות בין-דורית וצדק סביבתי. מקום שבו לכל בחירה יש משמעות מקצועית ומוסרית.
אני מאמינה שהידע והכלים שרכשנו כאן אינם נשארים בגבולות האקדמיה. הם מציידים אותנו
ביכולות מקצועיות להשפיע, ולהוביל שינוי במוקדי קבלת ההחלטות שמעצבות מציאות – במגזר הפרטי והעסקי, בשירות הציבורי ובשטח, בלב הקהילות עצמן. זה מחייב אותנו לשאול באיזה פרויקט נסכים לקחת חלק, כיצד נוביל תהליכים לכדי יישום משמעותי, ונקבל החלטות מאוזנות בין פיתוח לשימור.
אנו מסיימים את התואר עם מבט מפוקח אל העתיד. נאחל לכולנו שנדע לאמץ את בסיס הידע שרכשנו וליישם אותו בתבונה, בענווה ובראייה רחבה, אחראית וביקורתית. שנמשיך ליזום, לתכנן, להשפיע מתוך אהבת האדם והסביבה, ומתוך אמונה שביכולתנו להיות חלק משינוי אמיתי.
לסיום נבקש להודות -
לאוניברסיטת חיפה - על יצירת מרחב לימודי קשוב ומחייב, ששמר על רמה אקדמית גבוהה גם
בעתות משבר.
לסגל האקדמי – על הידע, ההנחיה, ההשראה, ובעיקר על כך שלימדתם אותנו לראות
במציאות לא סוף פסוק – אלא חומר גלם שאפשר וצריך לעצב אותו מחדש, מתוך הבנה, דיוק,
ורגישות אנושית.
לסגל המנהלי – על האוזן הקשבת, הסיוע בפרטים הקטנים והמעטפת התומכת.
לכם, חברות וחברים למסע – תודה על השותפות, על הסקרנות, על השיח הפתוח גם כשלא
הסכמנו, ועל כך שהדרך עצמה הייתה משמעותית לא פחות מהתואר.
ולבסוף – למשפחות היקרות, תודה על התמיכה, ההבנה והתוויית הדרך.
למשפחתי האהובה – להוריי היקרים שהנחילו לי ערכים ונתנו לי את המצפן להצלחה, לבעלי היקר שמאמין בי כל כך ולילדיי, אורייה ועמנואל – תודה שהייתם הרוח הגבית, תודה על התמיכה, ההכלה והאהבה, בלעדיכם – לא הייתי עומדת כאן היום.
נברך את כולנו שנדע ימים טובים מאלו ושכל בנינו ובנותינו ישובו במהרה בבטחה לביתם
תודה מעומק הלב, ובהצלחה לכולנו בהמשך !